מזל אש

שרונה הייתה כולה אש.

חמה.

אם גלגל המזלות היה מתעדכן ונוספו בו עוד כמה, היא הייתה הלהבה שמציתה אותו מחדש וסוחפת את כל בני המזלות והאסטרולוגים אחריה.

שרונה היא חמה. אוהבת אנשים, מחבקת ומפזרת אהבה. מכל מיני סוגים. היא אוהבת את בני האדם, את בעלי החיים, את הצמחים וגם את השמש, הגשם ואת העלים שמשיר עץ הלימון מאחת הגינות. ועם כמה שהיא חמה ככה היא מתלהטת, ברגע. מכל זרד שנקרה בדרכה במשב רוח קלה. וכשהיא מתלהטת כולם שומעים. היא מאדימה, חום גופה עולה והיא מדברת הרבה מילים. ודווקא אז התאהבתי בה. בשרונה. 

החום שבה שָׁבָה אותי אבל הלהט, הלהט הוא זה שגרם לי להרגיש חי בערב אחד לצידה יותר משהרגשתי בכל שלושים וחמש השנים שחייתי.

ואהבתי את הרגעים היפים שאהבנו, התחבקנו והיא שלחה יד חמה לצוואר שחיכה למגע שלה כמו תינוק שמחכה לחיקה של אמו. ואהבתי את הרגעים שהיא נשקה לשפתיי והזרימה שיקוי אהבה של מכשפות מהאגדות שזרם הישר אל גרוני הצמא. אהבתי את הצחוק שהעלתה על שפתיה, מתגלגל ומתענג. ואהבתי עוד יותר את הצחוק שבקע ממני כשהתבוננה בעיניי בחיוך הזה שהיא מעלה בדיוק ברגעים כאלה. אהבתי את הטעם שהביאה לחיי. מתוק אבל לא מדי, חמוץ ושובב, מעט מר ובנגיעות של חריף. אהבתי את זה שהכרתי אותה כ"כ טוב אבל אף פעם לא יכולתי לצפות מה יקרה איתה מחר. 

שרונה אהבה אותי ימים ולילות. היא ליטפה את הצלקות שלי, ריפאה את הפצעים, ביקרה בנפש שלי והחזיקה בלב שהפקדתי  בזוג הידיים הרכות והעדינות. החום שלה החזיק אותי בימים קרים וגשומים, הלהט שבה המיס אצלי שכבות, הביא אותי לטפס מהתהומות בהן הייתי שרוי שנים, מעלה, אליה. רק כדי להיות קרוב. להרוויח כל רגע ליד האש הזו. היא לא רצתה לשרוף אותי אבל אש כמנהגה שורפת. ולפעמים, דווקא כשהייתי חשוף במיוחד נכוויתי. נכוויתי ושרונה חבשה.

בכל לילה כשעצמה עיניים הבטתי בה שבוי. ביקשתי מהאש שתחמם אותי כמה שרק אפשר. שלא תִכְבה. ביקשתי בלי קול וליטפתי את העיניים העצומות שאני כ"כ אוהב להביט בהן, את הריסים והמצח הנחוש של האישה שהתאהבתי בה.

באחד הבקרים היא לא הייתה. התעוררתי והצד שלה במיטה היה קר. היא לא השאירה אחריה עקבות. לא מסר, לא מועד. 

בכרית הריח עוד נותר. הריח של שרונה. ניחוח שממלא את הגוף בחמימות מצמררת כזו עד שאתה קופא במקום.

שרונה הייתה כולה אש. חמה.

היא אוהבת אנשים, מחבקת ומפזרת אהבה. מכל מיני סוגים. היא אוהבת את בני האדם, את בעלי החיים, את הצמחים וגם את השמש, הגשם ואת העלים שמשיר עץ הלימון מאחת הגינות. שרונה מלאת אהבה ולא חולקת אותה רק איתי. כי אש כמנהגה מתפשטת. אם לא תתלקח תכבה. ואני אוהב את שרונה ואת האש. גם כשהיא מתפשטת מול מישהו אחר.